ביטוי מוקדם של אקטיביזם נשי בחסות הפטריארכיה ניתן לראות בפעילותה של התעמולנית שרה, אחייניתו של התעמולן החמישי, בהאא אל-דין, אבו אל-חסן עלי בן אחמד (מת בשנת 1043). אל- סת שרה נשלחה לשתי משימות של תעמולה, האחת לואדי אל-תים שבדרום לבנון והשנייה לאזור אל-אחסאא שבחצי האי- ערב- מעוז הקרמטים. היא מתוארת בטקסטים הקדושים ובכרוניקות של הדוקטרינה הדרוזית כסמל של הטהרה בשל התמסרותה לדעוה וכמובן בשל העובדה שהיא התנזרה מחיי הנישואין. על אף זאת, היא הקפידה בפעילותה על כללי המוסר של הקהילה ולא יצאה ללא ליווי של מחרם (קרוב מדרגה ראשונה). אל-סת שרה זכתה לאמון ולהערכה מצדו של התעמולן המרכזי בהאא אל-דין, ובאחד המקורות נאמר כי היא האישה היחידה שצורפה לעילית, למרות היותה אישה, שהרי מטבע הדברים שלא תהיה נוכחות נשית בקרב העילית הרוחנית של קהילת התעמולנים, אולם היא השיגה מעמד זה, תודות לנחרצותה ולטהרתה, ובזה יש משום הוכחה לצד הגברי של הדעוה. אמנם אל-סת שרה לא מילאה תפקיד של ממלא מקום, אולם הייחוס המשפחתי שהיה לה לעזר להשגת עמדה בכירה בקרב העתמולנים של הדוקטרינה הדרוזית.[1]
ניתן להצביע על מגמה הקיימת בקרב הקהילה הדרוזית בלבנון והיא נשים אשר ממלאות תפקיד מוביל בחיים הציבוריים ואפילו הדתיים של הקהילה. שנית, המכנה המשותף של כל הנשים הללו הוא שהן חולקות מעמד חברתי- אליטיסטי, כלומר רובן ככולן באות ממעמד חברתי גבוהה ונמנות על משפחות מובילות בקרב הקהילה הדרוזית של לבנון. שלישית, לרוב נשים אשר מילאו תפקיד מוביל בחיים הציבוריים, הרי שהן היו על תקן של מילוי חלל מנהיגותי של משפחה מובילה.
אל-שיח'ה נאיפה ג'נבלאט היא דוגמא של אישה הבאה ממעמד אליטיסטי, כנצר של משפחת ג'נבלאט, אשר איגדה באישיותה מעמד דתי יחד עם מנהיגות פוליטית. היא זכתה לרכוש השכלה בתקופה שידיעת קרוא וכתוב בקרב נשים הייתה בהחלט פריווילגיה חברתית. היא התחתנה עם השיח' ח'ליל שמס, נצר של אחת המשפחות המובילות באזור חאצביא. לאחר מותו, היא מילאה תפקיד מוביל בחיי הדרוזים, בעיקר ניסיונה לקדם פיוס במהלך מלחמת האזרחים העקובה מדם של 1860.[2]
הקהילה הדרוזית בישראל, בדומה לשאר החברה הערבית, עברתה תמורות משמעותיות מאז קום המדינה. אחת התמורות שהפכו לסימן היכר היא העלייה הניכרת במספר הנשים הדרוזיות- המשכילות. למרות תהליכי המודרניזציה, ההשלכה הגבוהה, היציאה לעבודה ועוד, נשים דרוזיות בישראל עוד לא הצליחו לתפוס עמדות מובילות בזירה הפוליטית של הקהילה. לעומת זאת, נשים דרוזיות בלבנון שמרו בעקביות על בולטות בקרב המנהיגות הפוליטית והציבורית של העדה.
___________________________________________
[1] אל-שיח' מחמד עבד אל-מאלכ אל-אשרפאני, עמדת אל-עארפין, עמ' 340- 345, אל-עקילי, ח'באיא אל-ג'ואהר, עמ' 329-330 (כתב יד שמור אצל המחבר).
[2] נאדיה נויהד' אל-ג'רדי, נסאא' מן בלאדי, עמ' 70-73.