השיח' זֵין אֵל-דִין עַבְּד אֵל-עַ'פָאר תַּקִּ'י אֵל-דִיְן

השיח' זֵין אֵל-דִין, זכור לטוב, הוא אַבּוּ סְלִימָאן זֵין אֵל-דִיְן בן שָרָף אֵל-דִיְן. מצאצאי משפחת עַבְּד אֵל-עַ'פָאר המשתייכת לשבט עַבְּד אַלָּה התנוח'י. השבט שכן בטָרָדְלָא, רַמְטוּן, עֵין דְרָאפִיל, כפר מַתָּא ושכונת עְבַּיָּה. הגיעה לידי החוקרים הערה היסטורית, המבוססת על צוואות ומסמכים אחרים, שמדגישה הימצאות קשר דם בין משפחת השיח' לבין שבט עַבְּד אַלָּה שפעל בתקופת הפצת הדת הדרוזית במצרים (ההערה מדגישה כי שמו של סב המשפחה הזו היה עַבְּד אַל-חָ'אלִק'). היו לשיח' שני בנים זכרים: שָרָף אַל-דִיְן ועָלָם אַל-דִיְן סְלִימָאן.[1]

חי בתקופת מעבר בין השלטון הממלוכי באזור אַל-שָאם לבין ראשיתו של השלטון העות'מאני (1495-1558).[2] בהיותו אדם משכיל ואיש דת אדוק מאוד, דורג השיח', מבחינת חשיבות מעמדו החברתי והדתי, אחרי אַל-אָמִיר אַל-סַיִּד גָ'מָאל אַל-דִיְן בִּן עַבְּד אַלָּה אַל-תַנוּחִ'י.[3]

השיח' גדל והתחנך בכפר בְּעַקְ'לִין (באזור אַל-שוּף בלבנון) לפי עקרונות האמונה הדרוזית. על אדיקותו, כתב השיח' אַבּוּ זֵין אֵל-דִיְן חָסָן אַל-עוּקַ'יְלִי שהשיח' זֵיְן אֵל-דִיְן נטש את כפרו בְּעַקְ'לִין לטובת חיי סגפנות בכפר מַתָּא, שם הוא התבודד במשך שבע שנים בתוך מרתף תת-קרקעי ושקד על מלאכת הכתיבה. מספריו ראוי להזכיר את: אַל-נוּקָ'ט וּאַל-דַוַּאִ'ר(1902), אַל-מוּנָאדָ'רָאת וַּבַּהְגָ'ת אַל-מוּדָ'קָרָאת, אַל-תַדְ'קִרָה, כתב-היד מוּחְ'תָסָ'ר אַל-בָּיָאן פִי מַגְ'רָא אַל-זָמָאן[4](הוצא לאור על ידי הכומר חנניה מוּנִיר אַל-טָבִּיבּ, תורגם לצרפתית על ידי הנרי גיז), אַל-בָּיָאן פִי שַרְח אַל-בִּדְעָה וַּמַגְ'רָא אַל-זָמָאן ואַל-שָהָאדָתַיְן(שני כתבי-יד אלה לא הועלו לדפוס). יש לציין כי השיח' נתן הבהרות מדויקות שהוסיפו רבות להבנת תהליך בריאת האדם על פי האמונה הדרוזית.

על השיח' נכתב במבוא לספר אַל-נוּקָ'ט וּאַל-דַוַּאִ'ר:[5] "נודע בשל מידותיו הטובות, אדיקותו ובקיאותו בתורת המשפט, בדת ובתחומים נוספים. אומנם לא האריך השיח' ימים, אך הדבר לא מנע ממנו להותיר אחריו מאגר ענק העוסק בענייני דת ורוחניות. רכש השיח' ידע רב בתחומי הדת, המשפט, האסטרונומיה ותורת הלשון, עובדה זו דירגה אותו אחרי אַל-אָמִיר אַל-סַיִּד והשיח' אַל-פָאדִ'ל".

השיח' אַל-עָרִידִ'י סיפר עליו בספרו מָנָאקִ'ב אַל-אַעְיָאן כי נקלע פעם למקום שבו ראה חבורת שיח'ים מהללים את אַל-אָמִיר אַל-סַיִּד  כאילו היה נביא, דבר שלא מצא חן בעיני השיח' זֵין אֵל-דִיְן. אמר להם השיח': אין להתפלל עליו, כי זו מידת הנביאים, והרי בן אנוש הוא. אמרו לו: וכי המסביר הסבר כזה יש להתפלל עליו ולהלל אותו גם הוא. אמר להם: אומנם הסברתי, אך לא כל המסביר ראוי לתפילה הוא![6]

למרות שברישומים של משפחת תַקִִ'י אֵל-דִיְן אין אזכור מפורש לבקיאותו של השיח' בענייני הדת, אך העובדה שראשות ההנהגה הרוחנית לעדה הדרוזית הופקדה בידיו אינה מותירה ספק בהיותו אדם הנמנה בראש הבקיאים, יראי השמיים והידענים.[7]

באשר למותו, מספר אַל-עָרִידִ'י שהשיח' נרצח על ידי אדם כופר שזלזל בו ואף הכפיש את שמו; אותו אדם, שהתרעם מאוד כי גינו אותו חבריו על מעשיהו, קם ורצח את השיח' (בשנת 965 להגירת הנביא).[8] לטקס הלווייתו הגיעו אנשים מאזור אַל-שוּף, אל-בִּקָ'אע, ואדי אל-תַיְם (דרום מערב לבנון), ואדי אַל-עָגָ'ם[9] ואזור אַל-ע'וּטָה בדמשק. בעת הלווייתו, החל ויכוח סביב מקום קבורתו של השיח': תושבי אזור אַל-שוּף דרשו לקבור אותו בכפר הולדתו, בְּעַקְ'לִין, ואילו כל שאר האזורים (בעיקר תושבי מישור החוף) דרשו לקבור אותו בכפר מַתָּא. כשהתגברה המחלוקת בין שני הצדדים הוסכם, לאחר הצעה של מספר תושבים ניטרליים, לקבור אותו במקום הימצאו הנוכחי בעת ההלוויה (כפר מַתָּא) ואכן כך היה. מקום קבורתו הפך לקבר שבאים לבקרו מכל עבר, ומשפחת עָ'רִיבּ הופקדה על תחזוקת הקבר.[10]

להלן פתיחת שיר קינה ובו מספיד אחד השיח'ים את השיח' זֵין אֵל-דִיְן:

מבני משפחת עבד-אלה האצילית               ושמו הולך לפניו

כוונתי היא השיח' זֵין אֵל-דִיְן, אשריהו      איש נדיב ועושה חסדים

השיח' הטהור הנאמן והחסיד                    מגדל אור לכל התועים

כתביו ידועים לכל                   "מַגְ'רָא אַל-זָמָאן" השפיע על כל קוראיו

"מוּנָאדָ'רָאת" הוא ספר גדול ערך              מכובדים הלכו לפי הוראותיו

"נוּקָ'ט אַל-דָוָּאִ'ר" שדברי תוכחה הוא       אלה הם כתביו ויצירותיו

_________________________________________

[1] אבו ח'זאם, א' פ'. (1999). שרח' כיתאב אל-נוק'ט ואל-דוא'יר. (עורך: סלימאן, ת' א'), ד.מ: דאר אישאראת ללטיבאעה ואל-נשר ואל-תוזיע, ע"ע 5-17.

[2] תאריך פטירתו רשום על מצוות קברו בכפר מַתָּא, ואילו באשר לתאריך הולדתו הרי מציין השיח' אבו ס'אלח פרחאן סעיד אל-עריד'י בתוך ספרו מנאק'ב אל-אעיאן שהוא נולד ב- 1506/1505. ראה: אל-עריד'י, פ' ס'. מנאק'ב אל-אעיאן. עאליה: מדרסת אל-אישראק', כ' 1, עמ' 145.

[3] אל-עריד'י, פ', ס'. מנאק'ב אל-אעיאן. עאליה: מדרסת אל-אישראק', כ' 1, עמ' 146; אל-באשא, ח' מ'. (1990). מועג'ם אעלאם אל-דורוז. אל-מוח'תארה: אל-מרכז אל-וטני ללמעלומאת ואל-דיראסאת, אל-דאר אל-תק'דומיה, כ' 1, עמ' 214.

[4] בחיבורו זה הוא תיאר את תקופת שלטונו של הסולטן סלימאן אל-עות'מאני אל-ק'אנוני.

[5] הוצא לאור בסאון פאולו בברזיל, שנת 1983.

[6] אל-עריד'י, פ' ס'. מנאק'ב אל-אעיאן. עאליה:מדרסת אל-אשראק', כר' 1, ע"ע 145-147.

[7] אבו תוראבי, ג'. (2009). מן הום אל-מואחדון אל-דורוז? דמשק': דאר עלא' אל-דין, מהדורה 3, עמ' 193.

[8] אל-עריד'י, פ' ס'. מנאק'ב אל-אעיאן. עאליה:מדרסת אל-אשראק', כר' 1, ע"ע 146-147.

[9] הוואדי נמצא בחבל בילאן באזור הגולן.

[10] אל-עריד'י, ע"ע 214-215.

***

לקריאה נוספת ראו:

1. אבו תוראבי, ג'. (2009). מן הום אל-מואחדון אל-דורוז?. דמשק': דאר עלא' אל-דין, מ' 3.
2. תק'י אל-דין, זין אל-דין ע'. (1983). אל-נוק'ט ואל-דוא'ר. סאן פאולו: ד,נ.
3. אבו ח'וזאם, א' פ'. (1999). שרח כיתאב אל-נוק'ט ואל-דוא'ר. (עורך: סלימאן, ת' א'), ד', מ': דאר אשאראת ללטיבאעה ואל-נשר ואל-תוזיע.
4. אלבאשא, ח' מ'. (1990). מועג'ם אעלאם אל-דורוז. אל-מוח'תארה: אל-מרכז אל-וטני ללמעלומאת ואל-דיראסאת, אל-דאר אל-תק'דומיה, כ' 1.
5. אל-עריד'י, פ' ס'. מנאק'ב אל-אעיאן. עאליה: מדרסת אל-אישראק', כ' 1.