השיח' מְחִמָד אַבּוּ שַקְ'רָה

השיח' מְחִמָד אַבּוּ שַקְ'רָה

שמו המלא הוא מְחִמָד דָאוּד אַבּוּ שַקְ'רָה (אַבּוּ נַבִּיהּ), נולד בשנת 1910 בכפר עָמָאטוּר שבאזור אַל-שוּף (בלבנון) והיה מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית שם בין השנים 1949-1991. בחייו, נודע אַבּוּ שַקְ'רָה בשל אדיקותו, חדות זכרונו, חושו האינטואיטיבי, השכלתו הרחבת ממדים ואישיותו החזקה והייחודית. באשר לקריירה הלימודית שלו, הרי הוא החל את מסע לימודיו בבית הספר היסודי בכפרו שבלבנון. בשנת 1923 נסע לסוריה כדי להמשיך את לימודיו האקדמיים שם. ראוי לציין שאַבּוּ שַקְ'רָה השתתף במרד הסורי הגדול.

בעת שהותו בסוריה (1923-1949) עסק בסחר מכוניות ונבחר להיות נציג ארגון הנהגים וסוחרי המכוניות בסוריה כולה; הקפיד לשמור על יחסים נאותים עם משכילים וחוקרים סוריים ידועים.

בכפר עְבַּיָּה, מקום קבורתו של אַל-אָמִיר אַל-סַיִּד, נערכה התכנסות גדולה ובה נבחר השיח' מְחִמָד אַבּוּ שַקְ'רָה מנהיג רוחני לעדה הדרוזית בלבנון; ההתכנסות נערכה בעשרים ותשעה באפריל שנת 1949, ובה נכחו שיח'ים רבים ובכירי העדה כמו הנסיך עָאדִל אַרִסְלָאן והפילוסוף כָּמָאל ג'וּנְבָּלָאט.[1]

עם מינויו למעמד זה, נתקל השיח' מְחִמָד אַבּוּ שַקְ'רָה בקשיים אחדים; עד אז לא נחקקו חוקים שהגדירו את סמכויותיו של השיח' (מלבד חוק המעמד האישי הדרוזי שנחקק בשנת 1948). כמו כן, לא היה עדיין משכן להנהגה הרוחנית הדרוזית, ורוב הכנסים הדתיים התקיימו בביתו הפרטי של השיח'. השיח' נאלץ להתמודד עם מספר קשיים, מהם: לא היה בית חולים, בית אבות, אולם שבו יוכלו הדרוזים לנהל את טקסיהם וחגיגותיהם, ארכיונים לתיעוד רישומי העדה ומורשתה וּועדה לניהול ההקדשים.

השיח' היה מודע לכל הליקויים האלה ועל כן דאג להפעיל רפורמה שמטרתה לתקן את המצב. מעבר לרפורמה שהנהיג, הרי הישגיו האדירים הסתכמו בשלושה דברים: הקמת משכן העדה הדרוזית בביירות  בשנת 1953 וחנוכתו בשנת 1965, הקמת כפר אַל-מַעְרוּפִיָּה ליד עֵין עְנוּבּ שנועד ליישוב המהגרים הדרוזים והקמת הקרן לבריאות העדה הדרוזית בעֵין וַזִּין.

בתחום הרפורמה הדתית-חברתית, הקים השיח' בשנת 1952 (בסיוע עם השיח' מְחִמָד עַבְּד אַל-סָ'מָד) את המועצה הדתית העליונה לעדה הדרוזית, שכללה שיח'ים מלבנון וסוריה. המועצה הזו עדכנה את חוקי הצוואה, הנדוניה והתפילה על המת, דבר שיצר אחדות בין פולחני העדה משתי המדינות. מועצת אנשי הדת הייתה אחראית על ארגון ענייניה הדתיים של העדה כולל עניין ההקדשים. בשנת 1953 הגדיר אַבּוּ שַקְ'רָה את שיטת מינויו של המנהיג הרוחני ובכך הוא הנהיג סדר בעניין ומנע הרבה סכסוכים בין משפחות. בנוסף לכך, ראוי להזכיר כי אַבּוּ שַקְ'רָה עדכן את חוקי המשפט הדתי והגדיר לאימאמים הדרוזים את חובותיהם וזכויותיהם.

השיח' המליץ לאנשי הדת הדרוזים לרכוש השכלה מודרנית ודתית כאחת והורה להם להתרחק ככל האפשר מענייני פוליטיקה. פתח את האפשרות בפני אנשי הדת ללבוש את התלבושת הדתית שלהם רק בעת ביצוע טקסי הדת והוריד מעליהם את החובה ללבוש את בגדי הדת בזמן עבודה רגילה.

הוא תמך גם במוסדות, עמותות ומהגרים; בכל מדינה בעולם, ששהו בה דרוזים מהגרים, העמיד אדם אחראי שמטרתו הייתה לדאוג לבני העדה המהגרים בענייני דת שונים כמו צוואה, נדוניה והתפילה על המת. יתרה מזו, הוא תמך בכנסים שערכו המהגרים בלבנון ומחוצה לה ואף שלח מטעמו נציגים כדי שישגיחו על הכנסים האלה.

ראוי לציין את תמיכתו בנפגעי אסונות הטבע (כך שסייע כספית ונפשית לנפגעי רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1956) ואת תמיכתו בנפגעי מלחמה (הגיש סיוע לדרוזים של ההר בעת מתקפת אַל-שִישַקְלי עליהם בשנת 1954 ולאלה שנפגעו במלחמת לבנון בין השנים 1975-1990).

לאחר מפעל חיים כה פורה הלך השיח' אַבּוּ שַקְ'רָה לעולמו בעשרים וארבעה באוקטובר לשנת 1991 בכפר בּוּעְדְ'רָאן. רבים היו שהספידו את השיח' לאחר מותו, ומהם היו נשיאי הרפובליקה הלבנונית, חברי הפרלמנט, מועצת השרים, מפקדי צבא, מנהיגי עדות אחרות בלבנון, הוגי דעות ואנשים בכירים אחרים; יהי זכרו ברוך!

מדבריו: "באסלאם כולם שווי ערך: סונים, וּהאבים, דרוזים, ג'עפרים ואחרים, כל עוד כולם מאמינים בקוראן ומייחדים את האל ואת שליחו מוּחָמָד… קבלו עליכם את דת האסלאם ולכו לפי עקרונות האמונה הפאטמית."[2]

כרוז מאת השיח' מְחִמָד אַבּוּ שַקְ'רָה

"בשם האל הרחמן והרחום

תחילה, אבקש מכל בני העדה, צעירים וזקנים כאחד,

להתגייס למשימת ההגנה על האדמה, המולדת והכבוד

כי עתה זו מלחמה שבה אנו מחויבים להילחם בכל כוחנו.

אנו, הלוחמים הדרוזים האמיצים והטהורים נקריב

את יקירנו כדי להגן על האדמה.

נילחם כאריות בכל אשר ינסו אותנו ואף נקריב את עצמנו למען המולדת.

תמיד ננצח בעזרת האל ושליחיו"

המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בלבנון מְחִמָד אַבּוּ שַקְ'רָה

___________________________________________

[1] ח' אבו מס'לח, תאריח' אל-דורוז פי ביירות 1975-1017 (ביירות: דאר ס'אדר, 1998), עמ' 63.

[2] אל-ד'וחא, אוקטובר 1971, עמ' 18-19.

***

לקריאה נוספת ראו:

  1. אל-בעייני, ח' א'. (2017). אל-שיח' מחמד אבו שק'רה, פוס'ול מן אל-תאריח' פי מסירת עילם. אל-שוף: מערד' אל-שוף אל-דא'ים ללכיתאב.
  2. נאטור, ס'. (2011). מוסועת אל-תוחיד אל-דורזיה. עספיא: אסיא, כרך 1.
  3. אל-בעייני, ח' א'. (2014). אל-שיח' מחמד אבו שק'רה. אל-ד'וחא; https://dhohamagazine.com/
  4. רבאח, ר'. (2021). מן תאריח' בני מערוף אל-מושרף. מג'דל שמס: ד.נ, ע"ע 143-144.
  5. אבו מס'לח, ח'. (1998). תאריח' אל-דורוז פי ביירות 1017-1975. ביירות: דאר ס'אדר.
  6. אל-ד'וחא, אוקטובר 1971.
  7. משייכת אל-עק'ל ליטא'יפת אל-מוחדין אל-דורוז פי לובנאן: https://mouwahidoundruze.gov.lb/

מבט על

הדרוזים בישראל

ההתיישבות הדרוזית בישראל נחשבת לשלישית בגודלה, מבחינת מספר התושבים, בעולם כולו. הדרוזים בישראל (בני דת הייחוד) מהווים עדה דתית מגובשת, המונה כ- 147 אלף בני אדם, שפתם הינה ערבית ותרבותם ערבית-ייחודית (מונותאיסטית). הדת הדרוזית מוכרת באופן רשמי, על ידי מדינת ישראל, מאז שנת 1957 כישות אחת בעלת בתי משפט והנהגה רוחנית משלה. הדרוזים בישראל חיים כיום בתוך עשרים ושניים כפרים הנפרשים בגליל, בכרמל וברמת הגולן. שני היישובים הדרוזים הגדולים ביותר מבחינת מספר תושבים הם ירכא (16.9 אלף תושבים) ודלית אל-כרמל (17.1 אלף תושבים).

0 K

דרוזים בישראל

0 +

תושבים בדאלית אלכרמל, היישוב הכי גדול בישראל

0

סטודנטים דרוזים בשנת הלימודים 2019/2020 במוסדות להשכלה גבוהה