השיח' מחמד עַבְּד-אֶלְמָאלִק אֶל-עִס אֶל-אַשְרָפָאנִי

השיח' מחמד עַבְּד-אֶלְמָאלִק אֶל-עִס אֶל-אַשְרָפָאנִי

השיח' מחמד עַבְּד-אֶלְמָאלִק (נקרא גם: עַבְּד אֶלְמָלִק) אֶל-עִס (אַ-סַחְנָאוּי במקור) המכונֶה אַל-אַשְרָפָאנִי (על שם: אַל-אַשְרָפִיָּה שבפריפריה של דמשק), יהי האל שבע רצון ממנו, הוא בן זמנו של אַ-שַיְח' אַל-פָאדִ'ל, יהי האל שבע רצון ממנו גם הוא, היה דתי אדוק ואחד משלושת ההיסטוריונים הבולטים שנולדו לבני דת הייחוד: צָאלִח בִּן יִחְיָא, אֶבִּן-סִבָּאט וְאַל-אַשְרָפָאנִי. נקרא אַל-עִס כי היה מעיר את האנשים לתפילה; מקור משפחתו הינו בַּיִת אַל-פָקּ'יהּ (בית של ידע וחכמה).

נהג בצדק עם אחיו הדרוזים, על כן נודע שמו בכל מקום ואנשים התייחסו אליו כאל דגם לחיקוי על התנהגותו הטובה בציות למצוות אלוהים (כל יכול). הושמץ הוא בקרב אחיו ומקורביו וזאת במהלך ההתכנסות של יום שישי בערב כאשר האשים אותו השַמָּש של הח'ילוה בביצוע מעשים אסורים עימו ובשתיית אלכוהול; מטרתו של השַמָּש הייתה להכפיש את שמו הטוב של השיח'. בעקבות העדות המצמררת של השַמָּש ביקש הקהל ממנו ומהשיח' לנטוש את הח'ילוה הקדושה ובכך נטשו שניהם את המקום, כאשר השיח' אל-אַשְרָפָאנִי עזב בלי להוציא מילה או מבלי להתגונן. אחרי התקרית הזו נעלם השיח' מכפרו ומהאזור כולו למשך שבע שנים ופנה למקום בקרבת כפר בשם א-דֵיר עָלִי ושם שכן בתוך מערה. במערה הוא פנה לעבודת האל ולקידוש שמו מבלי להיות במגע עם אנשים. יום אחד במהלך ביקור של קבוצת תושבים מדיר עלי את המקדש שבראש הגבעה (מקום בקרבת המערה של השיח'), נתגלה שם אדם שנראה לאנשים כשודד שנעלם. אולם נער אחד הצליח להבחין בעקבות אדם בכניסה למערה; אותו נער נכנס לתוך המערה ומצא את השיח' אפוף באדרתו ומראהו מוזר. כששאלו הנער על זהותו ענה השיח': "אני מחמד המואשם, ואין לך איתי עסק", הנער חש לחבקו ולנשקו ושניהם בכו וספדו.

ובכך יצא אותו שיח' נכבד מתוך מערתו לאחר שנים רבות ואותה שעה נרשמה בהיסטוריה. השיח' החל להטיף מוסר בין המאמינים כי ידען היה השיח' בענייני דת. נתבקש הוא לקבץ את כל הידע שלו לתוך חיבור שלם שקרא לו: ספר הידענים בענייני סיפורי הנביאים והעמים הקדמונים. חיבור הספר נמשך כשבע שנים וכלל שלושה כרכים. אותו ספר עורר את קנאתו של שיח' אַל-כִּסְוָּא שניסה לשכנע את הוָּאלִי התורכי בנחיתות הערכית של הספר. הוָּאלִי פסק שהספר תקין והתפעל מנושאיו.

השיח' האַשְרָפָאנִי ביקר את אשיח' אל-פָאדִל במעונו בדמשק, ושוב חזר לבקרו לאחר ששלח לו מכתב כדלקמן:

"בשם אלוהים, ישתבח שמו, פונים בתקווה מלאה אל הנכבד שבאסלאם, מקור הדעות וההחלטות, שומר האמונה, המועיל לכל המבקשים, אב-טיפוס של הידענים, השיח' הנשגב, יקירנו הנכבד, העצים האל את כבודו…".

מבט על

הדרוזים בישראל

ההתיישבות הדרוזית בישראל נחשבת לשלישית בגודלה, מבחינת מספר התושבים, בעולם כולו. הדרוזים בישראל (בני דת הייחוד) מהווים עדה דתית מגובשת, המונה כ- 147 אלף בני אדם, שפתם הינה ערבית ותרבותם ערבית-ייחודית (מונותאיסטית). הדת הדרוזית מוכרת באופן רשמי, על ידי מדינת ישראל, מאז שנת 1957 כישות אחת בעלת בתי משפט והנהגה רוחנית משלה. הדרוזים בישראל חיים כיום בתוך עשרים ושניים כפרים הנפרשים בגליל, בכרמל וברמת הגולן. שני היישובים הדרוזים הגדולים ביותר מבחינת מספר תושבים הם ירכא (16.9 אלף תושבים) ודלית אל-כרמל (17.1 אלף תושבים).

0 K

דרוזים בישראל

0 +

תושבים בדאלית אלכרמל, היישוב הכי גדול בישראל

0

סטודנטים דרוזים בשנת הלימודים 2019/2020 במוסדות להשכלה גבוהה