ח'וּלוּאת אַל-רוּעַ'בּ

ח'וּלוּאת אַל-רוּעַ'בּ

כל הסיפור של הח'וּלוּאת הללו התחיל בכפר ירכא בשנת 1925 במהלך מרד סולטאן בָּאשָא אַל-אַטְרָש בסוריה כנגד הקולוניאליזם הצרפתי; אז כבשו הצרפתים את חַאסְבָּיָא והעלו באש את ח'וּלוּאת אַל-בַּיְאדָ'ה שבלבנון, ונמשכו הקרבות בהר הערבים עד שכל אזור אַ-שוּף נפל בידיהם של הצרפתים. בעקבות כך נטשו הקשישים, הנשים והילדים את בתיהם ועברו אלינו (בישראל). אחינו אלה שהגיעו מאזורי חַאסְבָּיה, ואדי אַל-תַיְּם והגולן התקבלו על ידי אנשי העדה באזור החולה, והתארחו אצל קרובי משפחותיהם בכפרים הדרוזים השונים. אולם רק השיח'ים של אַל-בַּיְאדָ'ה, אלה שלא היו להם קרובי משפחה בארץ, התארחו בכפר ירכא, וזאת לאחר בקשתו של השיח' מחמד מועדי שהיה מטובי ובכירי הכפר (נפטר בשנת 1931). היה ברצונו של אותו שיח' להקים בירכא ח'וּלוּאת אשר ידמו לח'וּלוּאת אַל-בַּיְאדָ'ה ויהיו משכן רוחני לכל הצעירים המבקשים להתייחד עם האל וללמוד ולהתעמק בענייני דת.

ח'וּלוּאת אַל-רוּעַ'בּ יושבות על פני שטח של 7 דונם וְ 700 מ' מעל הר הנמצא מצפון-מזרח לירכא. הן מתנשאות לגובה של 489 מ' מעל פני הים ומשקיפות אל עבר נוף יפה ועוצר נשימה. חלק מהאדמות שעליהן מוקמות הח'וּלוּאת נרכש על ידי השיח' מחמד, שירש נכסים מהשיח' אבו חַמְזֶה סְלִימָאן תָ'אבִּת שַוָּאח (ז"ל), דודו של השיח' מחמד ומגדולי השיח'ים אז. השיח' אבו חַמְזֶה איבד את בנו היחיד, חַמְזֵה, וביקש מהשיח' קָ'אסֵם מוּעָדִי (בן דודו) שימסור לו אחד מבניו לאימוץ. הוא מסר לו את מחמד; אז חשב אבו חַמְזֵה להוריש את כל נכסיו באופן רשמי אל בנו המאומץ, מחמד, במקרה שהאחרון יתברך ביורש (אחרת כל הנכסים יירשמו כ-וּאקְ'ף – נכס מוקפא), אולם מחמד לא הביא ילדים לעולם.

ח'וּלוּאת אַל-רוּעַ'בּ במקור מורכבות מהבניין העתיק או הח'וּלְוָּה הישנה שנועדה לתפילות ושיחות בענייני דת. הח'וּלְוָּה הזו המשיכה להתקיים (גם לאחר מותו של השיח' מחמד בשנת 1931 לספירה) עד לשנת 1946; בה התלמדו שיח'ים רבים מכפרים שונים דוגמת השיח' אבו מחמד עַזָּאם אַל-חָלָבִּי והשיח' עלי אַל-חָלָבִּי (ז"ל) מדלית אל-כרמל, והשיח' אבו מְהַנְּא עלי פָרָג' (ז"ל) מכפר יאנוח. בין השנים 1973-1946 ננטשה הח'וּלְוָּה והפכה לחורבה של ממש; עד שבין השנים 1980-1978 יצא לדרך מסע איסוף תרומות כספיות שמטרתו הייתה שיפוץ מבנה הח'וּלְוָּה. לאחר סיום עבודות השיפץ הוזמן השיח' המנוח אמין טריף כדי לחנוך את המבנה וזאת בתאריך 30.7.1980. באותו הקשר רשם השיח' אמין טריף ביומנו כזאת: "אם רצונה של העדה הדרוזית לעשות צדק עם השיח' המנוח מחמד מועדי, עליה לתעד במי הזהב את קורות חייו כי מעשיו לא יסולא בפז".

בשנת 1999 חובר מבנה הח'וּלְוָּה לחשמל, וכעבור שנה (לאחר גיוס עוד כספים) יצא לדרך מבצע בנייה נוסף לח'וּלְוָה; במהלכו הוקמו באותה שנה שלושה מבנים חדשים של ח'וּלְוָּה וחדר לקִ'יָּאם (אב-בית), ובשנת 2002 הוקמו עוד שלושה מבנים נוספים כאלה.

מבט על

הדרוזים בישראל

ההתיישבות הדרוזית בישראל נחשבת לשלישית בגודלה, מבחינת מספר התושבים, בעולם כולו. הדרוזים בישראל (בני דת הייחוד) מהווים עדה דתית מגובשת, המונה כ- 147 אלף בני אדם, שפתם הינה ערבית ותרבותם ערבית-ייחודית (מונותאיסטית). הדת הדרוזית מוכרת באופן רשמי, על ידי מדינת ישראל, מאז שנת 1957 כישות אחת בעלת בתי משפט והנהגה רוחנית משלה. הדרוזים בישראל חיים כיום בתוך עשרים ושניים כפרים הנפרשים בגליל, בכרמל וברמת הגולן. שני היישובים הדרוזים הגדולים ביותר מבחינת מספר תושבים הם ירכא (16.9 אלף תושבים) ודלית אל-כרמל (17.1 אלף תושבים).

0 K

דרוזים בישראל

0 +

תושבים בדאלית אלכרמל, היישוב הכי גדול בישראל

0

סטודנטים דרוזים בשנת הלימודים 2019/2020 במוסדות להשכלה גבוהה