טָלִיע נָגִ'יבּ חַמְדָאן, הידוע בכינויו "אַבּוּ שָאדִי", הוא משורר עממי לבנוני ששירתו נקראת "זָגָ'ל".[1] נולד בתאריך 19.1.1944 בכפר עֵין עְנוּבּ שבאזור אַל-שוּף (בלבנון), וכיום הוא נשוי לגברת סַלְוָּא חַמְדָאן ולהם ארבעה ילדים: שָאדִי, זֵינָה, סָחָר וח'וּזָאם.
בספרו אַל-זָגָ'ל מגדיר מוּנִיר וָהִיבֶּה אֵל-חָאזִן את הז'אנר הזה כ- "סוגה עממית חרוזה ורב-גונית. שירת ה"זָגָ'ל" מתאפיינת במשקל ובחרוז מיוחדים שאינם כפופים לחוקי השירה הידועים או לכללי הלשון."[2] משורר ה"זָָגָ'ל" נקרא זַגָ'אל והוא ידוע ביכולתו לחבר את השירים בשפה עממית וקלה. בדרך כלל, השירים האלה מאולתרים ונהגים בו בזמן על ידי ה"זַגָ'אל" במעמד של "זַגָ'אלִים" אחרים ובליווי כלים מוזיקליים. ראוי להוסיף כי מבין סוגי הזג'ל שקיימים בעולם, הרי ה"זָגָ'ל הלבנוני" הוא הפופולרי ביותר.
טליע גדל בחיק משפחה שהעריצה את האומנות בכלל ואת ה"זָגָ'ל" בפרט, כך שמילדותו נהג לשמוע את שירי ה"זָגָ'ל". על אהבתו לשירי ה"זָגָ'ל" מספר טַָלִיע, שמאז היותו תלמיד ביסודי היה אוסף כסף ובורח מהשיעורים כדי להגיע למסיבות "זָגָ'ל" שהתקיימו בכפרו. בהיותו בן-22 השתתף טָלִיע לראשונה במסיבת "זָגָ'ל" יחד עם זֵין שְעֵיבּ, וזאת בשנת 1975. לאחר מכן, הקים טָלִיע מקהלה חדשה בראשותו וקרא לה "מקהלת לבנון החדשה" וחבריה היו המשוררים: נָזִיהּ סַעְבּ, אנטואן סָעָאדֶה וחָ'לִיל שַחְרוּר. כעבור שנתיים, שונה שם המקהלה ל"מקהלת האביב" שאליה הצטרף גם המשורר עָאדִל חַ'דְאג'. טָלִיע חַמְדָאן נחשב לגדול משוררי ה"זָגָ'ל" הלבנונים וזאת בשל קולו היפה והצלול. חיבר שירים ססגוניים: שירים לפלסטין, שירי שמחה, שירי קינה ושירים לאומיים (ללבנון). הוא נודע גם בכינוי "שָאעִר אַל-מַנְבָּרַיְן" (משורר של שתי במות).
טָלִיע ערך מסיבות "זָגָ'ל" במספר מדינות ברחבי העולם כמו קנדה, ארה"ב, אפריקה, כווית ואיחוד האמירויות. בנוסף, השתתף במספר תחרויות עם גדולי משוררי ה"זָגָ'ל" וזכה לכינויים ולפרסים רבים כהוקרה על תרומתו האין-סופית לתחום השירה העממית. מאותות ההוקרה והפרסים שזכה בהם טָלִיע נזכיר את: תעודת ההוקרה שהעניק לו הנישא אִמִיל לַחוּד בשנת 2001, אות ההוקרה שהעניק לו ראש הממשלה המנוח רָפִיק' אַל-חָרִירִי בשנת 2002, אות ההוקרה שהוענקה לו באותה שנה מאת אוניברסיטת סידני באוסטרליה ואות ההערכה ע"ש כָּמָאל ג'וּנְבָּלָאט שהעניקה לו הספרייה הלאומית בבְּעַקְ'לִין בשנת 2013. אולם המרגש מכל הוא הטקס שנערך לכבודו בחצר הציבורית של כפרו, עֵין עְנוּבּ, ב-20 בספטמבר 2015, ובו הוצג פסלו של טָלִיע לעיני המון נוכחים.
טָלִיע חיבר שירים רבים לכבוד העדה הדרוזית ולכבוד השיח'ים שלה, מהם השיר הידוע שחיבר לכבוד השיח' אָמִין טָרִיף ז"ל:
"הוי סמל עדתנו, איך קיוויתי לראותך"
הוי סמל עדתנו, איך קיוויתי לראותך מהחִ'ילוָּא שלך הגעת אל שלנו
והרי אין הבדל בין אדמות וכי האפר שלך הוא גם שלנו
הוי שיח' ישר וטהור, בוא אלינו לראותך בינינו היא מצווה, גיבור שלנו
על הארזים המהוללים שלנו את צלך וטוהרך באת לפרוש
ובשירת ההספד שלו לזכר סוּלְטָאן בָּאשָא אַל-אַטְרָש אמר טָלִיע כזאת:
הוי סולטאן, הננו באים מכל עבר מלבנון, מאַל-אזְַרָק' ומרמת הגולן
בין אַל-סוּידָא ואַל-קְ'רָיָא אנשים ילכו וילוו איש אמת ואמונה לקברו
אנשים יסתובבו עצובים ובוכים על אובדן איש יירא שמיים, מאמין וטהור
עד שצד מזרח יתאבל על מות גיבור משפחת אַל-אַטְרָש
_________________________________________
[1] זג'ל לבנוני הוא ז'אנר של שירה עממית חרוזה, שבה המשוררים מתחרים זה נגד זה בבתי שירה חרוזים.
[2] אל-חאזן, מ' ו'. (1952). אל-זג'ל- תאריח'והו, אדבוהו, אעלאמוהו. חריסא: אל-מטבעה אל-בולסיה, עמ' 45.
***
לקריאה נוספת ראו:
- ח'ורי, רוברט. מאוסועת אל-שער אל-עאמי אל-לובנאני. ל"מ: מנשוראת ס'ות אל-שאער, כ' 1, 2008.
- ח'ורי, רוברט. אל-זג'ל אל-לובנאני מנאבר ואעלאם. ל"מ: מנשוראת ס'ות אל-שאער, 2015.
- חמדאן, טליע. איסא'לו אל-תאריח' (שִעִר). ל"מ: אל-ג'בל אל-אח'ד'ר, 1986.
- "טלעי חמדאן". אל-עמאמה, (61), נובמבר 2004.
- "טליע חמדאן". (23.4.2023), בתוך ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית:
https://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%B7%D9%84%D9%8A%D8%B9_%D8%AD%D9%85%D8%AF%D8%A7%D9%86