כּוּפְר סְמֵיע

כפר דרוזי בן כאלפיים שנה, שככל הנראה, נבנה על שרידיו של כפר עתיק יומין המוזכר במקורות היהודיים הקדומים ושמו "כפר סמא". כּוּפְר סְמֵיע הוזכר לראשונה ככפר דרוזי בתוך מסמך עות'מאני משנת 1550 וזאת בעת כניסת החיילים העות'מאניים לכפר ולקיחתם את הבנים הדרוזים לשירות הצבאי.

כיום, משתייך הכפר לתחום שיפוט של מחוז צפון וזאת בגלל מיקומו הגיאוגרפי בצפון-מזרח לעכו (בגליל המערבי). הוא נמצא בגובה של 620 מ' מעל לפני הים ובמרחק של 3 קילומטר מכביש חוסן-רמה המחבר בין שני הכבישים: כביש נהריה-סאסא עם כביש עכו-צפת (הכביש  שמפריד בין גליל תחתון לעליון). בשנת 1990 הוכרזו שני הכפרים השכנים כִּסְרָא-סְמֵיע כמועצה מקומית אחת.

מאז 1922 עד 2023 עלה מספר התושבים בכפר סְמֵיע בצורה משמעותית; בשנת 1922 עמד מספר התושבים בכפר על 171 נפשות, ב-1931 עלה ל-213, ב-1945 ל-300 (שמתכון היו 40 נוצרים ו-260 דרוזים) ואילו הגיע מספר התושבים בשנת 2023 ל-4000 נפשות בערך.

ככל הנראה, השם "כּוּפְר סְמֵיע" מקורו בתקופה הרומית, אך הוא עבר שינוי ועיוות עד שהפך לשם הזה של היום, באותה תקופה שויך הכפר למחוז עכו. כיום, הכפר מוקף בצדו הדרומי והצפוני במטעי זיתים שחלקם עתיקים מהתקופה הרומית. בצדו המזרחי גובל הכפר בפקיעין העתיקה ובפקיעין החדשה (רָאס עַבָּאד), בצדו המערבי בכפר יָאנוּח וכפר ורדים, בצדו הצפוני בכפר סוּחְמָאתָא החרב והיישוב חוסן ואילו בצדו הדרומי הוא גובל בכפר כִּסְרָא.

עד לפני חיבורו של הכפר למערכת המים הארצית בשנת 1963, נהגו התושבים לשאוב את מי השתייה מתוך בארות. כמו כן, קיימות בכפר חמש בריכות חצובות בסלע שאוגרות מי גשם ומהוות גם הן מקור מים עבור הכפר.

הכפר נחשב לאחד מהאתרים הארכיאולוגיים העתיקים; הוא מכיל שרידי מבנים, בורות מים, קברים ורצפות פסיפס יפהפיות.

קיימים בכפר שלושה מקומות קדושים: אַל-מוּבָּארָכָּה ואַל-חִ'ילְוָּה לדרוזים וכנסייה לנוצרים.

מָזָאר אַל-מוּבָּארָכָּה: מסופר שלאחר ביקורו של השיח' אַל-פָאדִ'ל, זכור לטוב, במקום זה ושהייתו שם למשך שבועיים, הוקם בשנת 1963 באותו המקום חדר קדוש להנצחת זכר השיח', חדר זה הפך עם הזמן למָזָאר (סוג של מקדש).

החִ'ילְוָּה: עד שנת 1994 הייתה בכפר חִ'ילְוָּה אחת – החִ'ילְוָּה של השיח' חָ'לִיל טָאפִש, ז"ל. מאוחר יותר הוקמה חִ'ילְוָּה נוספת בצדו הצפוני של הכפר.

הכנסייה: רוב הנוצרים של הכפר משתייכים לכנסייה האורתודוקסית המזרחית; על כן, הכנסייה של הכפר היא כנסייה אורתודוקסית שנקראת כנסיית הקדושים קונסטנטין והלנה.

בתי הספר שבכפר: בכפר שני בתי ספר מרכזיים: בית הספר היסודי ע"ש דר. סלמאן פלאח, שנבנה על ידי המועצה האזורית "מרכז הגליל" בשנת 1978, והוא קולט תלמידי גן ותלמידי יסודי. בית הספר השני נקרא בית ספר מקיף מרכז הגליל כיסרא-סמיע והוא מכיל תלמידים מכיתה ז'-י"ב, הוא נבנה בשנת 1980 והתחיל לפעול בספטמבר 1983 בהנהלת מר' ג'מאל פלאח.

המשפחות שבכפר: בכפר 11 משפחות דרוזיות, 3 משפחות נוצריות ומשפחה מוסלמית. המשפחות הדרוזיות הן: רָבָּאח, שְוָּאי, סָפָדִי, טְרוּדִי, עַלְוָּאן, עְוֵּידָ'ה, עַבְּד-אָלָה, פָאעוּר, מוּרָאד, מְדָאח ומַרְזוּק'. המשפחות הנוצריות הן: ג'וּבְּרָאן, נָאסִ'ר ומוּרָאנִי והמשפחה המוסלמית היא משפחת מוּסָא.

***

לקריאה נוספת:

  1. פלאח, ס'. (1989). אל-דורוז פי אסראא'יל. (תרגום: ס' פראג' ופ' עזאם) אל-ק'ודס: אל-סיכרתאריה אל-תרבאויה ללדורוז פי ויזארת אל-מעארף ואל-ת'ק'אפה.
  2. פלאח, ע' נ'. (1995). כופר סמיע. אל-בק'יעה: סלמאן יוסף.
  3. פלאח, ס'. מנבר אל-מואטנין אל-דורוז.
  4. אל-דבאע', מ'. (2006). בילאדונא פלסטין. כופר ק'רע: דאר אל-הודא.
  5. אלעמאמה. "כופר סמיע".

מבט על

הדרוזים בישראל

ההתיישבות הדרוזית בישראל נחשבת לשלישית בגודלה, מבחינת מספר התושבים, בעולם כולו. הדרוזים בישראל (בני דת הייחוד) מהווים עדה דתית מגובשת, המונה כ- 147 אלף בני אדם, שפתם הינה ערבית ותרבותם ערבית-ייחודית (מונותאיסטית). הדת הדרוזית מוכרת באופן רשמי, על ידי מדינת ישראל, מאז שנת 1957 כישות אחת בעלת בתי משפט והנהגה רוחנית משלה. הדרוזים בישראל חיים כיום בתוך עשרים ושניים כפרים הנפרשים בגליל, בכרמל וברמת הגולן. שני היישובים הדרוזים הגדולים ביותר מבחינת מספר תושבים הם ירכא (16.9 אלף תושבים) ודלית אל-כרמל (17.1 אלף תושבים).

0 K

דרוזים בישראל

0 +

תושבים בדאלית אלכרמל, היישוב הכי גדול בישראל

0

סטודנטים דרוזים בשנת הלימודים 2019/2020 במוסדות להשכלה גבוהה