נָדִ'ירָה זֵין-אֶדִּין

נָדִ'ירָה זֵין-אֶדִּין

נָדִ'ירָה סָעִיד בִּן זֵין-אֶדִּין בִּן חָסָן בִּן יוּסִף בִּן אִבְּרָאהִים בִּן זֵין-אֶדִּין אֶל-חָ'טִיבּ (1976-1907), כותבת, סופרת ופעילה לבנונית-פמיניסטית. אביה, זֵין-אֶדִּין בֵּק (1954-1877) היה מחלוצי הרשות השופטת בתקופתו, נודע בשל יושרו הפנימי וניסיונו הנרחב לצד סובלנותו הדתית ותמיכתו במעמד האישה.

נָדִ'ירָה גדלה בכפר עין ק'ני (א-שוּף) בתוך בית ליברלי, שבו דגלו בזכות האדם לחופש וחירות ותמכו בצורך בהשכלה ובפתיחות. את שיעוריה הראשונים למדה יחד עם אחותה מוּנִירָה מאת מורתה הפרטית, קִ'רְבָּאן, ששקדה ללמדן ערבית ואנגלית במשך תקופת מלחמת העולם הראשונה (1918-1915). למדה בבית הספר לנזירות, מָאר יוּסִף, ובשנת 1920 התחילה את לימודיה בבית הספר לנזירות בנצרת וסיימה באופן רשמי בשנת 1926. שנה לאחר מכן נתקבלה לאוניברסיטה האמריקאית, אולם לא המשיכה את לימודיה שם ועברה ללמוד במכללה החילונית הצרפתית שממנה קיבלה את התואר הראשון שלה בשנת 1928. באותה שנה פנה אליה תְקִ'י אֶ-דִין אֶ-סוּלְח (1988-1908), שהיה ראש ממשלת לבנון בין השנים 1974-1973, כדי לתת הרצאה באגודת הסופרים הערביים (שהוא היה פעם הנשיא שלה); נושא ההרצאה שבחרה היה "למה העדפתי להסיר את החיג'אב מעל פניי?" עוד בהיותה תלמידה הייתה נָדִ'ירָה פעילה בתנועות פמיניסטיות בביירות, הדבר סייע לה לפתח חשיבה ליברלית-ביקורתית מחד ולהשמיע את דעותיה מאידך. סביבה ליברלית בבית ובבית הספר לצד סביבה שמרנית מחוצה להם הביאו אותה לחיי אמביוולנטיות.

שני הספרים א-סַפוּר ואַל-חִיגָ'אבּ (להסיר את החיג'אב), משמאל, וְ אַל-פָתָאה ואַ-שוּיוּח' (הנערה והשיח'ים), מימין, שחיברה נָדִ'ירָה זֵין-אֶדִּין

כל חייה הייתה נָדִ'ירָה מסורה לאב, למשפחה, לגָ'מָאל אִ-דִין אֶל-אַפְעָ'אנִי, למְחִמָד עַבְּדוּ, לקָ'אסִם אָמִין ולעיקרון האמונה הדרוזית, המדגיש את חשיבותו של השכל ואת כבוד האישה. במהלך הקריירה שלה העבירה הרצאות בתוך בתי ספר, אוניברסיטאות, כנסים ופורומים כללים ונשיים, תיאטרונים גדולים ועוד והכל ברוח העקרונות שבהם האמינה. חיברה שני ספרים א-סַפוּר ואַל-חִיגָ'אבּ (להסיר את החיג'אב) וְ אַל-פָתָאה ואַ-שוּיוּח' (הנערה והשיח'ים); האחרון היה למעשה תגובה לביקורת שניתנה על ספרה הראשון.

מבט על

הדרוזים בישראל

ההתיישבות הדרוזית בישראל נחשבת לשלישית בגודלה, מבחינת מספר התושבים, בעולם כולו. הדרוזים בישראל (בני דת הייחוד) מהווים עדה דתית מגובשת, המונה כ- 147 אלף בני אדם, שפתם הינה ערבית ותרבותם ערבית-ייחודית (מונותאיסטית). הדת הדרוזית מוכרת באופן רשמי, על ידי מדינת ישראל, מאז שנת 1957 כישות אחת בעלת בתי משפט והנהגה רוחנית משלה. הדרוזים בישראל חיים כיום בתוך עשרים ושניים כפרים הנפרשים בגליל, בכרמל וברמת הגולן. שני היישובים הדרוזים הגדולים ביותר מבחינת מספר תושבים הם ירכא (16.9 אלף תושבים) ודלית אל-כרמל (17.1 אלף תושבים).

0 K

דרוזים בישראל

0 +

תושבים בדאלית אלכרמל, היישוב הכי גדול בישראל

0

סטודנטים דרוזים בשנת הלימודים 2019/2020 במוסדות להשכלה גבוהה