נָאהִד' אֶ-דִין עִבְּדָלָה בן חִסְ'ן אֶ-דִין, מתלמידיו של אַל-אָמִיר אַ-סָיִד' (יקדש האל את נשמתו) אשר הוזכרו בתרגומיו של השיח' אַבּוּ עָלִי מִרְעִי. נולד וגדל בכפר אַל-מוּחְ'תָארָה; זאת ועוד שמסופר כי היה אדם שקול ובעל מבנה גופני נאות.
כשנודע לשיח' נָאהִד' על חוכמתו, שיקול דעתו ואדיקותו של אַל-אַמִיר עַבְּדָלָּה, בעודני קטין, הלך בעקבותיו אל עְבָּיָּה. כמו כן, ביקר אותו שוב יחד עם השיח' אֶבֶּן נָאסִר וכך שוחח עמו והתרשם עמוקות ממנו.
נרשם לבית הספר של אל-אמיר ובו הוכיח את עצמו כתלמיד חכם; לאחר סיום בית הספר הטיל עליו מורהו את תפקיד הפיקוח על כל המחוז, זאת בנוסף לתפקידיו כמורה ומדריך לילדי המקום, פרשן לענייני קושיות דתיות ומטיף מוסר לכל האנשים.
שלח אַל-אָמִיר מכתב לשיח' נָאהִד' מְעְבָּיָּה אל אַל-מוּחְ'תָארָה ובו הוא מתארו כ- "הטהור, המוציא לפועל והמבצע את כל אשר נדרש ממנו…", ומעודד אותו על שמירת האימונים שביניהם ועל ההתמדה בענייני אמונת האל ודת אַ-תוָּחִיד שלו.
הוא נפטר בכפרו אַל-מוּחְ'תָארָה בשנת 1468 לספירה (873 להגירת הנביא); כשנודע לאמיר עַבְּדָּלָּה על דבר הפטירה הגיע ללוויה, נשק לו בעת הלוויה, התפלל לנשמתו, וספד לו כזאת: "היה טיפוס מיוחד של בן-אדם, מקובל על ידידיו, ידען, אדוק, נאמן ובעל סגולות נאותות.