בשנת 1696 לספירה (1108 להגירת הנביא), פחתו הגשמים, התייבשו המעיינות, פחתו מי הנהרות, טחנות הקמח הפסיקו לעבוד והמחירים עלו; הרבה אנשים רעבו ומאסו במצב. בתוך אווירה כזו קודרת ובצל אי יכולתם של האנשים להתפרנס, הטיל ה"אמיר" (הנסיך) אַחְמָד אַל-מָעָנִי על אנשי מחוזו מס כספי שקרא לו אַל-מַסְעָדֶה קרי הסיוע.
שנאו האנשים את ה"אמיר" ואת "ואלי" טריפולי (אָרִסְלָאן בָּאשָא אַל-מַטְרָגִ'י) על הטלת מס זה ושמרו להם טינה; זה האחרון הכביד על העם בדרישות הכספיות שנגבו בכוח, דבר שגרם לחלק ניכר מהתושבים לנטוש את ארצם ולברוח מהקיפוח, מיוקר המחייה ומחיים משפילים אל כל מיני מקומות בעולם.