ספרים

העדה הדרוזית קשרה את גורלה עם מדינת ישראל. שיתוף הפעולה הביטחוני החל עם אירועי תרפ"ט (1929) עת הכריזה המועצה המוסלמית העליונה על כעסה על הכפרים הדרוזיים, שלא השתתפו בפרעות נגד היהודים. מאז סבלו הדרוזים מהתנכלויות של קבוצות וחוגים מהאוכלוסייה הערבית בארץ. שיא הנזק נגרם לדרוזים בזמן המרד הערבי 1936-1939. האוכלוסייה הדרוזית בארץ חשה, שיש אינטרס ביטחוני זהה ומשותף לבני העדה הדרוזית עם היישוב היהודי. מאז התהדק הקשר והתעצם עוד לפני הקמת המדינה, כשעוד לא הייתה וודאות שתקום. בשנת 1948 הכריזו מדינות ערב בגלוי מלחמה על היישוב היהודי בארץ. הדרוזים לא נבהלו ועמדו בריש גלי בראש מורם לצד הכוחות היהודיים והשתתפו בקרבות וסבלו מאבדות. שיתוף הפעולה נמשך במלא התנופה מאז קום המדינה ועד ימינו אלה..." (מתוך דבריו של ח"כ לשעבר אמל נסראלדין, יו"ר יד לבנים לדרוזים)